המוסד לביטוח לאומי משלם גמלאות לאדם.
למקבל הגמלאות יש לעיתים גם זכות תביעה נגד מי שגרם לנזקו.
כך לדוגמא, כאשר המוסד משלם גמלאות לאדם שהפך נכה כתוצאה מרשלנות רפואית.
במצב כזה, קובע חוק המוסד לביטוח לאומי, גם למוסד יש זכות לתבוע מהרופאים הרשלנים את הגמלאות שהמוסד משלם לאדם הנכה.
תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית הינה שבע שנים.
במקרים מסוימים, תקופת ההתיישנות ארוכה יותר. כך במקרה של קטין. מרוץ ההתיישנות של תביעת קטין מתחיל רק כאשר מלאו לקטין שמונה עשרה שנה.
האם גם המוסד לביטוח לאומי נהנה מדחיית תחילת תקופת ההתיישנות כאשר מקבל הגמלאות מהמוסד הוא קטין?
רויטל בורוכוב הגישה תביעת רשלנות רפואית בשל חיסון שקיבלה בהיותה בת ארבעה חודשים. התביעה הוגשה בהיות רויטל כבת עשרים.
המוסד ביקש להצטרף לתביעתה של רויטל ולתבוע את הגמלאות ששילם וישלם לרויטל.
מאחר וחלפו למעלה מעשרים שנה, יותר מתקופת ההתיישנות הרגילה בת שבע שנים, התעוררה השאלה אם ניתן להשוות את מעמדו של המוסד למעמדה של רויטל ולקבוע כי כשם שתביעתה של רויטל לא התיישנה, משום היותה קטינה, כך גם לא מתיישנת תביעת המוסד.
השופטת אורית אפעל- גבאי מבית המשפט המחוזי בירושלים ישבה על המדוכה.
זכות המוסד לתבוע את המזיק, מזכירה השופטת את פסיקת בית המשפט העליון, היא זכות תחלוף או סוברוגרוגציה. המוסד נכנס לנעליו של הניזוק ותובע את זכותו של הניזוק.
קיימת זהות בין טענת ההתיישנות שיש למזיק כלפי הניזוק, לבין טענת ההתיישנות שיש למזיק כלפי המוסד. לכן גם "גילו" של המוסד הוא כגילו של הניזוק. כשם שהניזוק זוכה בהארכת תקופת ההתיישנות מחמת היותו קטין כך גם המוסד.
עילת התביעה של הניזוק ועילת התביעה של המוסד הולכות יד ביד עד למועד בו מתיישנת תביעת הניזוק. אז ורק אז מתיישנת גם תביעת המוסד.
כך גם נפסק ביחס למיטיבים שהטיבו נזק גוף בכלל. בית המשפט העליון קבע כי זכותם אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הניזוק.
גם בפרקטיקה, המוסד מגיש את תביעתו במקביל לתביעת הניזוק על מנת שיתבררו יחד. זאת לנוכח הקושי שיש למוסד להוכיח את התביעה לבדו והעלויות הגבוהות הכרוכות בהתדיינות נפרדת.
יצירת זהות בתקופת ההתיישנות בין תביעת הניזוק ובין תביעת המוסד מתיישבת לפיכך עם הפרקטיקה ומסייעת למוסד להצמיד את תביעתו לתביעת הניזוק על מנת שיתבררו יחד.
התוצאה, קובעת השופטת אפעל- גבאי, תביעת המוסד לא התיישנה ויש להתיר לו להצטרף כתובע לתביעתה של רויטל כלפי המוסדות הרפואיים.
מסמך 423
למקבל הגמלאות יש לעיתים גם זכות תביעה נגד מי שגרם לנזקו.
כך לדוגמא, כאשר המוסד משלם גמלאות לאדם שהפך נכה כתוצאה מרשלנות רפואית.
במצב כזה, קובע חוק המוסד לביטוח לאומי, גם למוסד יש זכות לתבוע מהרופאים הרשלנים את הגמלאות שהמוסד משלם לאדם הנכה.
תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית הינה שבע שנים.
במקרים מסוימים, תקופת ההתיישנות ארוכה יותר. כך במקרה של קטין. מרוץ ההתיישנות של תביעת קטין מתחיל רק כאשר מלאו לקטין שמונה עשרה שנה.
האם גם המוסד לביטוח לאומי נהנה מדחיית תחילת תקופת ההתיישנות כאשר מקבל הגמלאות מהמוסד הוא קטין?
רויטל בורוכוב הגישה תביעת רשלנות רפואית בשל חיסון שקיבלה בהיותה בת ארבעה חודשים. התביעה הוגשה בהיות רויטל כבת עשרים.
המוסד ביקש להצטרף לתביעתה של רויטל ולתבוע את הגמלאות ששילם וישלם לרויטל.
מאחר וחלפו למעלה מעשרים שנה, יותר מתקופת ההתיישנות הרגילה בת שבע שנים, התעוררה השאלה אם ניתן להשוות את מעמדו של המוסד למעמדה של רויטל ולקבוע כי כשם שתביעתה של רויטל לא התיישנה, משום היותה קטינה, כך גם לא מתיישנת תביעת המוסד.
השופטת אורית אפעל- גבאי מבית המשפט המחוזי בירושלים ישבה על המדוכה.
זכות המוסד לתבוע את המזיק, מזכירה השופטת את פסיקת בית המשפט העליון, היא זכות תחלוף או סוברוגרוגציה. המוסד נכנס לנעליו של הניזוק ותובע את זכותו של הניזוק.
קיימת זהות בין טענת ההתיישנות שיש למזיק כלפי הניזוק, לבין טענת ההתיישנות שיש למזיק כלפי המוסד. לכן גם "גילו" של המוסד הוא כגילו של הניזוק. כשם שהניזוק זוכה בהארכת תקופת ההתיישנות מחמת היותו קטין כך גם המוסד.
עילת התביעה של הניזוק ועילת התביעה של המוסד הולכות יד ביד עד למועד בו מתיישנת תביעת הניזוק. אז ורק אז מתיישנת גם תביעת המוסד.
כך גם נפסק ביחס למיטיבים שהטיבו נזק גוף בכלל. בית המשפט העליון קבע כי זכותם אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הניזוק.
גם בפרקטיקה, המוסד מגיש את תביעתו במקביל לתביעת הניזוק על מנת שיתבררו יחד. זאת לנוכח הקושי שיש למוסד להוכיח את התביעה לבדו והעלויות הגבוהות הכרוכות בהתדיינות נפרדת.
יצירת זהות בתקופת ההתיישנות בין תביעת הניזוק ובין תביעת המוסד מתיישבת לפיכך עם הפרקטיקה ומסייעת למוסד להצמיד את תביעתו לתביעת הניזוק על מנת שיתבררו יחד.
התוצאה, קובעת השופטת אפעל- גבאי, תביעת המוסד לא התיישנה ויש להתיר לו להצטרף כתובע לתביעתה של רויטל כלפי המוסדות הרפואיים.
מסמך 423
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531